גאון בלימודים, נכשל בהפסקות

גאון בלימודים, נכשל בהפסקות: למה ילדים חכמים נופלים ב"קוד החברתי"?

אנחנו רואים אותם בקליניקה המון: ילדים מבריקים, אינטליגנטים, שיודעים לפתור משוואות מורכבות או לדקלם היסטוריה, אבל כשהם יוצאים להפסקה – הם אבודים.
הם לא מבינים למה הילד השני נעלב,
הם נדחפים למשחק בצורה לא מתאימה,
או שהם עומדים בצד, בודדים,
כי הם פשוט לא יודעים איך "להיכנס למעגל".

הפער הזה בין ה-IQ (אינטליגנציה שכלית) לבין ה-SQ (אינטליגנציה חברתית) הוא מתסכל וכואב, גם לילד וגם להורים.

הראייה ה-CBT: "עיוורון הקשר" וטעויות בפירוש

מבחינה קוגניטיבית, מיומנות חברתית היא בעצם היכולת לקרוא מפה מורכבת בזמן אמת.
ילדים עם קושי חברתי (ובמיוחד ילדי קשב) סובלים לעיתים ממה שמכונה ב-CBT כ"טעויות ייחוס כוונות".
למשל: חבר עבר לידם ולא אמר שלום.

  • הפרשנות השגויה: "הוא שונא אותי", "הוא עושה לי דווקא".
  • התוצאה: הילד מגיב בתוקפנות או בנסיגה. הבעיה היא לא באופי של הילד, אלא בעיבוד הנתונים השגוי שלו. הוא לא "ילד רע", הוא ילד עם "משקפיים חברתיים" מטושטשים.

הזווית החסידית: "ביטול היש" כתנאי לקשר

החסידות מלמדת אותנו יסוד עמוק: כדי ליצור קשר אמיתי עם הזולת, אני חייב לפנות מקום.
זה נקרא "ביטול היש".
ילדים רבים שנכשלים חברתית מגיעים עם הרבה "יש":
"אני רוצה לשחק עכשיו בזה",
"החוקים שלי קובעים".

הם מלאים בעצמם (לא מתוך רוע, אלא מתוך חוסר בשלות).
כדי לראות את החבר, הילד צריך ללמוד לצמצם את ה"אני" שלו לרגע.
לראות שגם לחבר יש רצון.
שגם לחבר יש רגש.

איך אנחנו מאמנים את הילד ל"קריאת המפה"?

במכון אנחנו עובדים עם הילדים על פענוח הקוד החברתי כמו שלומדים שפה זרה:

  1. זיהוי רגשות: לומדים לקרוא שפת גוף ומימיקה.
    "כשהחבר משלב ידיים ומסתכל הצידה, מה זה אומר? שהוא משועמם? שהוא כועס?".
  2. עצירת האימפולס: לפני שאני מתפרץ למשחק, אני עוצר (Stop) ובודק:
    מה המשחק?
    מה החוקים?
    מי משחק?
  3. אימון ב"לצאת מעצמי": תרגילים של אמפתיה.
    מה החבר מרגיש עכשיו?
    מה הייתי מרגיש במקומו?

כשאנחנו מלמדים ילד מיומנויות חברתיות, אנחנו לא רק עוזרים לו למצוא חברים.
אנחנו מלמדים אותו את היסוד הגדול של "ואהבת לרעך כמוך"

– לצאת מהכלא של האגו ולהתחבר לעולם.

דילוג לתוכן